הבדידות בצמרת הניהול כבדה עליך? האם זו גזירת גורל או ישנו סיכוי לשינוי?

 

למעמד הניהולי ישנו מחיר. והמחיר הזה נגבה ממך יום יום שעה שעה בלי הנחות.

האחריות כבדה ומונחת כולה על כתפיך. הבעיות של העובדים מתנקזות ישירות אליך, כנ”ל לגבי דרישות הסגל הבכיר. את הדילמות האישיות שלך, החששות וההיסוסים, אתה משאיר בחדרי חדרים ומשדר לכולם ש’עסקים כרגיל’. האם נגזר עליך לחוות את הבדידות באופן תמידי או שישנה אולי דרך להפיג אותה?

 

לא קל שם בצמרת ומי שלא השקיף מעודו על המתרחש למטה, לא יבין את גודל המחיר. אחרי הכול אתה אמנם מנהל (ושלט המתכת הקטן בסמוך לדלת המשרד שלך מעיד על כך), אבל מי כמוך יודע עד כמה אתה רחוק לפעמים מלהיות ‘יודע כל’ או בטוח במאת האחוזים בכל צעד או החלטה שאתה לוקח.

 

אבל המעמד מחייב, הדיסטנס נשמר, הציפיות ממך חד משמעיות וההחלטות נלקחות, בידיעה שאם מישהו ישלם את מחיר הכישלון האפשרי הוא רק אתה…

לו רק יכולת לשתף מישהו, להתייעץ, לשטוח בפניו את הלבטים מבלי הצורך לשמור על דיסטנס או להעמיד פנים שאתה חזק תמיד ושולט במצב…

 

מנהל או ‘גיבור על’ והאם לא הגיע הזמן לשינוי?

 

רובנו ככולנו חונכנו על ברכי האג’נדה, שאדם חזק הוא מי שמקבל החלטות לבד ולא משתף אף אחד, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באדם הנושא משרה ניהולית. הוא צנטרליסט, מחזיק את כל האינפורמציה קרוב קרוב עם ‘פני פוקר’,  ולא חולק עם אף אחד, לא את הקושי ולא את התהילה…

 

המנהל הזה גם אמור לפתור כל בעיה שמגיעה לשולחנו. הוא צריך להבין בעשרות תחומים, להיות מסוגל להציע פתרונות יצירתיים על בסיס יומיומי ובוודאי שהוא לא אמור לשתף את סגל העובדים כשקשה לו. בקיצור – ‘גיבור על’J . מכיר אחד כזה?

 

קשים חייו של ‘גיבור העל’ ונשאלת השאלה, האם אפשר אחרת והאם יש בכלל אלטרנטיבה? ודאי תופתע לגלות כי המענה לתחושת הבדידות שלך מצוי דווקא בתוככי הצוות שלך וכי ישנה דרך באמצעותה, לא רק תפיג אותה אלא תזכה אף בהערכה הולכת וגוברת.

 

ממנהל ‘גיבור על’ למנהל שהוא… מנהיג!

 

צריך להבין שהיום, כשהעולם הפך ל’כפר גלובלי’ ובלי כל קשר לסטטוס מקצועי או מעמד, כל אחד יכול לפנות ישירות לכל אדם, כולל מנהלים מפורסמים של חברות ענק בינלאומיות, תפיסת המעמדות הקלאסית של המנהל לעומת הכפיפים גם היא עוברת שינוי דרמטי.

 

ואם שאלת את עצמך אי פעם מהו ההבדל בין ‘כוח’ ל’עוצמה’ ומה הופך מנהל למנהיג? האם זה שמנחית הוראות מלמעלה, זה ששומר על דיסטנס, שאינו משתף לעולם את הסגל ומשדר שאצלו הכול תמיד בסדר, האם הוא מנהל ‘חזק’? ואם הוא מנהל ‘חזק’, האם הוא בהכרח גם מנהיג?

 

לאו דווקא. ישנו הבדל תהומי בין מנהל שמסתפק ב’להגיד לאחרים מה לעשות ולדאוג שיעשו את זה’, לבין מנהל שעושה אותו דבר, אבל מגיע מעמדה של השתתפות, של לקיחת חלק משמעותי בעשיה. ואת השותפות הזו ניתן להשיג רק כשחולקים מטרות, הצלחות וגם ובעיקר – התלבטויות ודילמות עם אחרים.

 

על אותו משקל, אם בעבר לדיסטנס ולריחוק הייתה חשיבות גורפת, הרי שכיום הגישה הרבה יותר פתוחה ומשתפת, מה שמעניק גם לך הזדמנות של ממש להתנסות בכך.

נכון שזה ידרוש ממך וויתור מסוים. ואם תדמית ה’מושלם’ מאד חשובה לך, זה לא יהיה ממש קל לשנות גישה. אבל, השכר למי שמוכן לערוך את השינוי מובטח.

 

צעד ראשון לשיתוף והקלה על הבדידות

 

אחת הדרכים ליצור את השיתוף הזה היא באמצעות סיעור מוחות משותף. כלומר, אם אתה מתלבט בסוגיה מסוימת, הזמן את העובדים שלך לסיעור מוחות, במהלכו שתף אותם בדילמה, אפשר להם לבטא את דעתם ו… צפה להפתעות! לא רק שהם יחושו מוערכים יותר ומחוברים יותר למטרות הארגון, הם גם עשויים באמת להעלות רעיונות שלבד לא היית מגיע אליהם.

 

האם כתוצאה מהשיתוף וגילוי הלב שלך הם יחשבו שאתה ‘חלש’? יזלזלו בך? יעריכו אותך פחות? ובכן, המציאות מוכיחה כי אנשים מעריכם גילוי לב ופעמים רבות אף מתרגמים זאת כאומץ. רוב הסיכויים שיעריכו אותך על גילוי הלב, על האנושיות שגילית ויתגמלו אותך בנאמנות הולכת וגוברת, על כך שמצאת בהם שותפים ראויים מספיק וסמכת על שיקול דעתם. והבדידות הזוהרת? נו, שתישאר לאחרים, אתה הרווחת משהו בעל ערך הרבה יותר גדול!

 

קשה לך אי שם בצמרת? חווה בדידות? מסתבך עם ‘פוליטיקות’? רוצה לרכוש מיומנויות ניהול חדשניות?

 

אני מזמינה אותך לשלוח אלי מייל עם השאלה שמעסיקה אותך, אשמח לענות לך ולפרסם אותה (בעילום שם כמובן) לתועלת הקוראים.

 

לשגשוג הניהול המעולה שלך!

 

אדוה פאר

“אחרת”- מנכ”ל ובעלים